נתבים חדשים מציגים כמה תחומי תדר ולעיתים גם כמה שמות רשת. השמות דומים, המספרים עולים, והנטייה הטבעית היא לחבר כל מכשיר לאפשרות החדשה ביותר. זו אינה בהכרח החלטה נכונה: כל תחום תדר מביא איתו שילוב אחר של טווח, קיבולת, הפרעות ותאימות.
2.4 GHz: איטי יותר, אך שימושי מאוד
תחום 2.4 GHz חודר בדרך כלל קירות ומגיע רחוק יותר. לכן הוא מתאים במיוחד לחיישנים, שואבים רובוטיים, מטהרי אוויר, מצלמות פשוטות ומכשירים שנמצאים בקצה הבית. רבים ממכשירי הבית החכם תומכים רק בו.
החיסרון הוא צפיפות. התחום משותף לרשתות שכנות ולמכשירים נוספים, ומספר הערוצים שאפשר להשתמש בהם בלי חפיפה מוגבל יחסית. לכן אין טעם לצפות ממנו למהירות השיא של מחשב חדש. המדד החשוב הוא שהמכשיר נשאר מחובר ומגיב.
5 GHz: ברירת המחדל לרוב המכשירים הפעילים
5 GHz מספק בדרך כלל את האיזון הטוב ביותר בין מהירות, קיבולת וטווח. טלפונים, מחשבים, טלוויזיות וקונסולות שנמצאים באותו חדר או במרחק סביר מנקודת הגישה יפיקו ממנו תועלת. יש בו יותר מקום לערוצים רחבים, ולכן הוא מתאים להעברת קבצים, סטרימינג ועבודה אינטראקטיבית.
הטווח שלו קצר יותר מ־2.4 GHz והוא נחלש יותר דרך קירות כבדים. אם מכשיר מתעקש להישאר על 5 GHz כשהאות חלש, הוא עלול להציג מהירות נמוכה או ניתוקים אף ש״יש קליטה״. במקרה כזה שיפור הכיסוי עדיף על אילוץ התדר.
6 GHz: מרחב נקי לציוד חדש וקרוב
תחום 6 GHz מוסיף מרחב אלחוטי רחב ונקי יחסית ממכשירים ישנים. בתנאים מתאימים הוא מאפשר קישור מהיר ובעל השהיה נמוכה, במיוחד בין ציוד חדש שנמצא קרוב לנקודת הגישה. הוא מתאים למחשב מתקדם, לטלפון תומך או לתחנת עבודה שמנצלת קצב גבוה בתוך הרשת הביתית.
הוא אינו פתרון לכיסוי חלש: התדר הגבוה נחלש מהר יותר עם מרחק ומכשולים, והתאימות מוגבלת לציוד חדש. אם המכשיר נמצא מאחורי כמה קירות, חיבור 5 GHz יציב עשוי להיות עדיף על חיבור 6 GHz גבולי.
בוחרים תדר לפי איכות הקישור במקום שבו משתמשים במכשיר, לא לפי המספר הגדול ביותר שמופיע בשם הרשת.
שם רשת אחד או הפרדה?
שם רשת משותף מאפשר לנתב ולמכשיר לבחור תחום תדר ולהחליף ביניהם. במערכת מתוכננת היטב זו חוויה פשוטה ונוחה. עם זאת, ציוד בית חכם מסוים מתקשה בתהליך ההתקנה או בבחירה האוטומטית. במקרה כזה רשת 2.4 GHz נפרדת לציוד IoT יכולה לשפר תאימות וגם לאפשר מדיניות אבטחה מסודרת.
הפרדה אינה מטרה בפני עצמה. אם הכול מתחבר, עובר בין נקודות גישה ונשאר יציב, אין צורך לייצר שמות רשת רבים. אם יש תקלה חוזרת, ההפרדה הופכת לכלי אבחון: היא מאפשרת לדעת באיזה תחום המכשיר פועל ומונעת מעבר לא רצוי בזמן הבדיקה.
חלוקה מעשית להתחלה
- 2.4 GHz: בית חכם, מכשירים רחוקים וציוד עם דרישת תאימות גבוהה.
- 5 GHz: רוב הטלפונים, המחשבים, הטלוויזיות והקונסולות.
- 6 GHz: ציוד חדש, קרוב ותומך שצריך קיבולת גבוהה או סביבת תדר נקייה.
לאחר החלוקה בודקים שימוש אמיתי: שיחת וידאו, סטרימינג, שליטה במכשיר חכם והעברת קובץ. אם הפעולה יציבה, אין צורך לרדוף אחרי תוצאה גבוהה יותר. רשת ביתית נמדדת במה שהיא מאפשרת לבצע בשקט.